במאמר של ד"ר עו"ד אילן שרקון באתר המרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל (ICGS), הוא התייחס להסכמים שנחתמו עם ממשלות לבנון בכל הנוגע למלחמה בחיזבאללה. המאמר מבהיר כי למשא ומתן המדיני בין ישראל ולבנון אין סיכוי להצליח: מדינת לבנון אינה ריבונית בשטחה, ואינה מסוגלת או מעוניינת לפרק את חיזבאללה מנשקו. במאמר ציין ד"ר עו"ד שרקון כי שישה הסכמים והחלטות בינלאומיות בעבר (ובהם החלטה 1701 והסכם הפסקת האש משנת 2024) הופרו במהירות והוכחו כחסרי ערך.
הסיבות לכשל המבני בלבנון:
- פרדוקס פוליטי: לחיזבאללה יש ייצוג רחב ו"שליש חוסם" בממשלה, המאפשר לו לטרפד כל החלטה נגדו באופן חוקי.
- מלכוד דמוגרפי וצבאי: כחצי מחיילי צבא לבנון הם שיעים. הצבא יתפרק ויסתכן במלחמת אזרחים אם יידרש להתעמת עם הארגון בדרום.
- עליונות כלכלית וחיצונית: הארגון ממומן ישירות על ידי איראן, ותקציבו העצמאי גדול יותר מתקציב הביטחון של מדינת לבנון כולה.
הפתרון המעשי המוצע
הסכמים מול ביירות הם בגדר "הסכמי השהיה" בלבד. על ישראל לנצל את חולשתה הדרמטית של איראן בעת הזו, לתפוס שטחים בדרום לבנון ולפרזם לחלוטין מתושבים ומחיזבאללה עד קו הליטני והזהראני, לצד הטלת סגר וחיסול מקורות המימון. בהמשך, נדרשת אכיפה אמריקאית נחרצת בדומה למודל עזה ("קו צהוב") כדי להבטיח שקט ארוך טווח.